דובי הראל, מסדרים את הכיסאות..., אוצר: פריד אבו שקרה

June 22, 2019

 

דובי הראל | מסדרים את הכיסאות...

אוצר: פריד אבו שקרה

 

פרדוקסים וחיקוי אירוני

עבודותיו של דובי הראל חושפות את הפרדוקס שטמון בהתנהגות ובערכים. חמושות בצחוק, בטירוף, בהזיות ובפָּרודיה, הן מבקשות לפרק את הנכסים שעליהם מתבססים המשטרים הפוליטיים העכשוויים בכל התחומים ובכל הרבדים. העבודות שואפות לערטל את המציאות, לחשוף את הסתירות שבה ואת הבעייתיות של השימוש היום-יומי בפוליטיקה כמובן מאליו.

הראל מאמץ את הקומדיה השחורה כפילוסופיה טרגית, ובאמצעותה הוא מוקיע את האבסורד שבמציאות ואת הניהיליזם של החברה. דרך הדגשה של ההידרדרות הערכית שחווה האנושות הוא מנסה להיאבק במחדלים ובכישלונות, ולשם כך הוא משתמש באירוניה. הוא מדגיש כל מה שחריג, ירוד, המוני ובוסרי בניסוחים הנפוצים השגורים, וכך מבליט את המוזר והחריג בהתנהגות החברה ובשפתה. הוא לועג למציאות, ובד בבד מחפש אחר עתיד אפשרי.

בשנות החמישים של המאה הקודמת החל ההומור השחור לחדור לכל תחומי האמנות. גם תנועות מחאה בעולם גייסו את ההומור השחור למאבקיהן והשתמשו בו ככלי למאבק בתפיסות ריאקציוניות ולהתנגדות לתרבות הקנונית. עבודותיו של הראל, המגייסות את הביקורת לצד האמנות, מחברות בין רצינות לצחוק, לצורך שחרור התודעה והרגש, ובעקבותיו – שינוי המציאות.

על העבודה מסדרים את הכיסאות על סיפון הטיטאניק כותב הראל: "זה שנים רבות שהמשפט הזה חביב עלי לתיאור המצב הפוליטי בארצנו, וככל שחולפות השנים הוא נעשה מדויק יותר ויותר. בזמנו עסקתי בציור פיגורטיבי, ומטבע הדברים התחלתי בדימוי של אונייה טובעת ועליה קהל מסדרי כיסאות. הניסיונות הראשוניים האלה מצאו את עצמם בפח האשפה. התקשיתי לתאר את הניגוד שבין סידור הכיסאות לאונייה הטובעת. בסופו של תהליך הבנתי שמצבנו חמור יותר ממצבם של נוסעי הטיטאניק, שכן אנחנו איננו עוברי אורח תמימים שנקלעו לסיטואציה לא נעימה. בעצם, אנחנו מתאבדים אקטיביים".

הדימוי השני בתערוכה, פצצות אטום, הוא פרפראזה על משפט משיר של שלום חנוך - מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר ורואה את סוף העולם על קו האופק? את אותם הדברים בדיוק! דרך שימוש בשפה ציורית פיגורטיבית ואירונית קושר הראל בין סידור הכיסאות על סיפון הטיטאניק לבילוי על רקע הפצצה.

 

 

תודה מיוחדת לעפרה רעיף, רוית שפר וחגי עוז, ממרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי בו נעשו עבודות ההדפס והתחריט, שעבדו אתי בסבלנות ובמסירות מופתית לאורך שנים.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload