WADI LOGOO.png
Search

יעקב חפץ: רק כוונות טובות


יעקב חפץ: רק כוונות טובות

יעקב חפץ, אמן הפועל למעלה מארבעים שנה בזירה הישראלית ובמרכזי אמנות בעולם, מאמין (בעקבות מרקוזה ואדורנו) שהאמנות במהותה היא סרבנית. על האמן לייצג את "הסירוב הגדול" לעולם פגום, המתנהל על פי סטטוס-קוו חברתי נטול-צדק שאינו שואף לתיקון. ההצבה של חפץ בגלריה של אום-אל-פחם (גרסה מקומית של ההצבה קול העם, שהוצגה ב-2009 בעיר בלציג, מזרח גרמניה), מסכמת שורה של מהלכים אמנותיים-ביקורתיים שהתייחסו לאידיאולוגיה המרכסיסטית בפרט, ולמרכיב האידיאולוגי בכלל. במהלך מאוחר זה עוסק חפץ בממד הריק של הרטוריקה הפוליטית ובשלילה של הקונסטרוקציה השלטונית: עיתונות יומית (עברית וערבית), מגדל מפיץ-סאונד, סירי בישול קולקטיבי וסמל של מפלגה שלא קיימת מסמנים כאן את המרחב הציבורי. האמן, המנסה לנאום את 'נאום המהפכן', מסתחרר סביב הריק ונכשל במשימתו. ספרי טקסטים של מרכס ואנגלס, הנושאים בתוכם נורות חשמל מוארות, מאזכרים את היומרה של האידיאולוגיה להציע עולם חדש שכולו טוב. "על האמן לדעת לתאר באופן ציורי את המפעל בצמיחתו, בשגשוגו, ולטעת אמונה בהתקדמותו ובהצלחתו", כתב לנין. ואכן חפץ קורא למיצב שלו רק כוונות טובות, אך כפי שכתב מקיאוולי בראשית המאה ה-16, בלמדו את הנסיך כיצד לשלוט: "כדי להיות יעילים עלינו להסתיר את כוונותינו", ובכך פתח פער בין הצהרות השליט לבין גילומן במציאות.

המגדל של חפץ, 2.10 מטרים גובהו, מתכתב עם הטריבונה של לנין – יצירה משותפת של האמן הרוסי-יהודי אל ליסיצקי ותלמידיו בבית הספר לארכיטקטורה במוסקבה (1920–1924). בבקשם לשרת את צורכי המהפכה ולרומם את מנהיגיה, ליסיצקי ותלמידיו תכננו קונסטרוקציית ברזל ניידת, מוטה באלכסון אל עבר הקהל הממלא את הכיכר, שנועדה להרים את השליט (לנין) מעל העם ולאפשר לקולו להתפזר ולשפוע על נתיניו ממרומי גובהו. מעלית מכנית מעלה את השליט למרפסת הנואם, ומסך הממוקם מעל ראשו מקרין סיסמאות קליטות או משכפל את דמותו לעיני נתיניו המשתאים. בעוד היא עצמה מהדהדת את המונומנט לאינטרנציונל השלישי של ולדימיר טאטלין (1919), הטריבונה של לנין הפכה לאיקון של המודרנה, כשהיא מנבאת את השילוב העכשווי בין הטכנולוגי לפוליטי. במקום שבו מיקם ליסיצקי את המסך המשכפל את דמות המנהיג, הניח חפץ מחשב שמקרין את דיוקן האמן זולל מרק מ'סירי האידיאולוגיה' ומציע רטוריקה ריקה ולא אפקטיבית.

ארבעה מרכיבים גרפיים חיבר חפץ ליצירת ה'סמל': משולש של מגן דוד, קצה המגל מסמל הפטיש והמגל, חרמש הסהר של האסלאם וצלע של צלב קרס. ה'לוגו' החדש, יצור כלאיים אידיאולוגי שנצבע באדום אחיד, מתיך את הזהויות זו בזו ומציע עמדה אנטי-אידיאולוגית, שקוראת לשיח פתוח ושואלת על יחסי האמן עם השלטון ועם החברה.

טלי תמיר

1 view