WADI LOGOO.png
Search

ראפת זרייק | אני ואני האחר




ראפת זרייק | אני ואני האחר


אוצר: פריד אבו שקרה


ראפת זרייק עוקב אחר היחסים בין אנשים שונים ומנוגדים כתופעה פוליטית, חברתית ותרבותית. הוא עוקב אחר אינטראקציות מורכבות עם האלטרואיסטי השונה, שמכונה "האחר", בניסיון לגלות את הפרטים שמרכיבים ומעצבים אותו בסצנת התרבות הפלסטינית העכשווית. עבודותיו של זרייק מתכתבות עם התמונה הפוטוגרפית הציונית ועם האירועים הפלסטיניים-ישראליים המשפיעים זה על זה, נוסף על מחקריו בתחומים חברתיים שנדחקו לשוליים כמו ילדי רהט, אנשים עם צרכים מיוחדים או העקורים שנעקרו מכפריהם. זרייק מתעמת עם האחר כנושא אמנותי שנמצא בשוליים ומשפיע מבחינה פוליטית וחברתית על האני שלו עצמו.

בתערוכה הנוכחית זרייק מתמקד בקשר הישיר או העקיף עם נוכחותו של האחר הזר, מנקודת מבטו של הפלסטיני. הוא מביא את משפחות הפלסטינים שנעקרו מבתיהם וכפריהם אל אדמותיהם שהפכו להיות אדמת הכובש, שם הוא מצלם אותם בטקסים ובמצבים שונים שמחזירים אותם לעבר, אל המנהגים והמסורות של בן הכפר. שם הם נזכרים בהרגלי היום-יום שנשכחו ובפרקטיקות שהם עומדים לבצע, מה שמוביל אותם לגעת בזיכרון בן יותר משבעים שנה.

המהלך הזה גורם לזרייק לחפש ממד רביעי כדי לצמצם את הפער בין השונים ובין אלו שחייבים לקבל אותם; דרך העדשה הוא מבקש לגשר על המרחק שגורם לנו לא לראות מישהו שונה מאיתנו במראֶה, במוגבלות הפיזית והנפשית, בצבע העור, בדת, בגזע ובזהות. זרייק מחפש את הממד האנושי, הרביעי, במחסומים שבהם עוברים הפלסטינים כשהם פונים ממקום למקום; הממד האנושי הבלתי נמנע בין הכובש לנכבש, בין המתנחל לפלסטיני, בין בעל הסמכות למי שכפוף לסמכותו. פרדוקסים אלו בין הפוליטי לחברתי מגרים את הרגשות האנושיים ומתייחסים למצבים הפוליטיים המכוערים שחווה הפלסטיני ולמצבים החברתיים הקשים שחווה קהילת המוגבלים. זרייק מחפש ממד זה כדי לבנות דרכו דו-שיח בין שונים, ואולי למצוא פתרונות למחסומים הפוליטיים והחברתיים, שכולם, בסופו של דבר, הם חסמים: בין מה שהרשות כופה עלינו מבחינה פוליטית ובין מה שהגורל כופה עלינו, בין מה שכופה הכיבוש ובין מה שאנו כופים על עצמנו.





81 views