WADI LOGOO.png
Search

מייסא מחרום | סוכר



מייסא מחרום | סוכר

אוצר: פריד אבו שקרה

מייסא מחרום, ילידת נצרת (1978), בוחרת לעסוק בסוכר ובשוקולד וגם בדמות החמור. היא מגייסת חומרים וכלים מהמטבח, כאלה המשמשים להכנת ממתקים. הבחירות שלה נעות בין המתוק, האדמה, הזהות, הצורה והחומר. היא משתמשת בדמות החמור, דימוי שמצוי לרוב במיניאטורות האסלאמיות, ודרכו היא בוחנת את תחום האורנמנטיקה.

מחרום משתמשת בחומרים מזילי ריר ומסקרנים מבחינה רעיונית. חומרים שנמצאים בשימוש יום-יומי בחנות הממתקים של משפחתה. בעבודות היא מתייחסת לעדינותו של החמור, לסבלנות ולכוח הסיבולת שלו. ייתכן שזו דרכה להתייחס לעמידה האיתנה של משפחתה – משפחה מלוכדת, שעומלת קשה בחנות הממתקים. דרך אהבתה והערכתה לחמור ולכל מה שהוא מסמל היא מביעה את אהבתה והערכתה למשפחה שלה.

אמנם האריסטוקרטיה החליפה את החמור בסוס, אך כפי שמסופר במקורות, מבין כל בעלי החיים, החמור הוא שנבחר להסיע את המשיח בהתגלות העתידית שלו. כך, גם בעידן הגלובליזציה, המכונות והאטום, המשיח בוחר בחמור ומעניק לו את הכבוד ששום בעל חיים אחר לא יזכה בו – החמור יהיה מלך החיות.

עבודותיה של מחרום הן כמלכודת בפני הצופים. כאשר מביטים בעבודותיה חשים מיד תחושה את מתיקות הטעם ומתיקות הצורה. כאילו מביטים בערימות שוקולד, או בעוגה גדולה של ביסקוויטים ושוקולד, מקושטת בצבעים ובצורות. אך ככל שמתקרבים לעבודות מגלים גם חומרים אחרים שאינם אכילים, המקשטים ומרכיבים את העבודות. במבט ראשון זו עבודה שפועלת על בלוטות הרוק והטעם, אבל מבט קרוב יותר מגלה לנו את האמת. האמנית מהתלת בצופים בחוכמה רבה, אך גם בבהירות ובשקיפות גדולה.